אם תהיתם למה מנהלי גיוס לא בחרו בכם כמועמדים המתאימים על אף שהאמנתם שכן, הרי לכם כמה מן הטעויות שמנהלי גיוס עשויים לבצע.
תחילה, חשוב להבין כי אחריות על גיוס העובדים אינה פשוטה כלל, היא דורשת מיומנויות רבות, הכוללות ריכוז, דיוק וקבלת החלטות שמשפיעות על המועמדים ועל הארגון אליו מגייסים. הרבה מחשבות מתרוצצות- מי יגויס ומי לא. ולמה כן. ולמה לא. המגייסים נדרשים לקלוט ולעבד הררי מידע בזמן קצר תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל מרואיין/ת.
ניסיונותיהם לבצע דברים אלה במקביל לא תמיד צולחים משום שלעיתים מראיינים מגיעים טרודים במחשבות אחרות או לחוצים מתהליכי הגיוס המתבצעים תחת ניהול זמן צפוף, מה שמוביל לחששות מקבלת החלטה לא נכונה עבורם.
בנוסף, ישנם לא מעט מראיינים שאינם מיומנים במידה מספקת באבחון ובשאילת שאלות נכונות התואמות לתפקיד הספציפי אליו מגייסים, יש שלא תמיד דואגים לחדש או לעדכן את מאגר השאלות (שחלקן מרגישות לעוסות) באופן יצירתי, במיוחד למועמדים העייפים מחיפוש עבודה. כמו כן, חוויה טובה בתהליך הגיוס היא משמעותית ומשפיעה באופן ישיר על קבלת החלטה גם מצד המועמד/ת. מראיינים לא תמיד מתחשבים במכלול חווית הגיוס ועלולים לאבד מועמדים טובים שיעדיפו להסיר מועמדותם על אף שנמצאו מתאימים לתפקיד.
לסיום, במהלך חיפוש העבודה ישנה סבירות שתיתקלו בסיטואציה שבה להרגשתכם המראיין/ת שמולכם לא מעניק/ה לכם את הריאיון המקצועי או הראוי ביותר בעינכם. עצתי לכם היא – הימנעו מלשפוט או לוותר על המעמד גם אם אתם מזהים זאת. עדיף לשתף פעולה באופן ענייני ולשמור על חוויה טובה מצידכם. שמרו על ניטרליות והתמקדו בתפקיד אליו אתם מתראיינים, בשגרת העבודה ובסביבה המקצועית הצפויה לכם מדי יום עם סיום תהליך הגיוס.